יהודי מרוקו:

מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

את ליל הסדר בבית משפחה מרוקאית פותחים בשירת הטקסט "בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא" כאשר תוך כדי שירה מסובבים את הקערה על ראשי כל המסובים. ויש כאלו שנהגו לבקר בבתי השכנים, כשגם שם שרים ומסובבים את הקערה מעל ראשי האורחים.

בנסיון להבין את מקור המנהג אומר הרב רפאל כדיר צבאן: כשרוצה הבעל הבית לקרוא לעניים ולאמר: "כל דכפין ייתי וייכול וכל דצריך וכולי", פן ואולי יאמר כן בפיו ובשפתיו, ולבו בל עמו. על זה אנחנו מחזקים את לבו בזכרון זה של סיבוב הקערה, שיזכור שגלגל הוא שחוזר בעולם...

יהודי פרס:

מצליפים עם בצל ירוק ואם תבקרו בבית של משפחה פרסית, כדאי לכם להיות מוכנים: כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו. זה מנהג מקורי שגם נותן לילדים סיבה טובה להישאר ערים. אז אל תתביישו, קחו גם אתם בצל ירוק ו...הצליפו!

מקור המנהג הוא להזכיר את העבדות הקשה במצרים וזה גם מזכיר את עשר המכות. אם הכוונה היא להשאיר את הילדים עירניים המנהג הזה בהחלט עושה את העבודה.

סיבה נוספת כששרים "ולא הביא לנו את המן" אמורים להרביץ זה לזה בבצל ירוק, להזכיר את החטא של האמירה ההיא, על הגעגוע לבצלים המצריים...

יהודי הונגריה:

נהגו לשים את כל התכשיטים מכסף וזהב על שולחן הסדר לזכר ´ואחרי כן יצאו ברכוש גדול´ ולזכר 'וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות'

יהודי אתיופיה:

באתיופיה הנשים היו שוברות את כל הכלים מחרס לפני החג ומתחילים עם סט חדש.

חסידויות שונות:

נהגו בשביעי של פסח להמחיש את חציית ים סוף -  לשפוך מים על רצפה ובכל צעד היו מונים עיר שהיו צריכים לעבור בכדי להגיע לארץ ישראל. אחרים היו רוקדים עד שהתייבשו המים

יהודי ג'יברלטר:

היהודים בג'יברלטר היו שמים אבקת לבנים לתוך החרוסת, לסמל את הטיט שאיתו בנו בני ישראל במצרים

יהודי עיראק וכורדיסטן:

היו הילדים יוצאים ונוקשים בדלת. ואז מתחיל שיח...
יבוא...הילדים נכנסים..
מהיכן באתם? ממצרים
ולאן פנכים?? לירושלם
הבאתם איתכם משהו?? כן, את מה נשתנה
אתם יודעים לשאול?? ואז הילדים שרים...
בסיום מקבל כל ילד ביצה, ואגוזים

יהודי ג'רבה: מבשרים על ביאת המשיח

 ביהדות ג'רבה, אחד מהמשתתפים לוקח את האפיקומן על שכמו ויוצא לבקר בבתי השכנים וקרובי המשפחה. הוא היה מציג את עצמו כאורח שהגיע מארץ ישראל, ומבשר להם את בשורה הגאולה: "משיח בן דוד בדרך!"

יהודי עיראק: אפיקומן שווה אלף לירות

הנה מנהג של יהודי עיראק (בבל). אחרי שהוא מקיים את מנהג ה"יחץ" וחוצה את המצה, ראש המשפחה לוקח את מצת האפיקומן, עוטף אותה במטפחת משי יקרה וקושר אותה באלכסון על חזהו או גבו של ילד קטן. וכך הוא אומר לו: "פיקדון זה אני מפקיד בידך עד סוף הסעודה, עד בוא שעת האפיקומן. והיה אם ייגנב מעמך, עליך לשלם לי סך אלף לירה זהב!"בהמשך הערב המשתתפים מנסים לגנוב את האפיקומן מהשומר. אבל אחרי אזהרה כזו, קל לנחש שהם בדרך כלל לא מצליחים.

יש לכם מנהג עדתי או משפחתי מעניין? שלחו לנו ונוסיף!

ניתן ליצור קשר בכתובת
tochokevaro@gmail.com
ושמחת בחגך

© 2015  כל הזכויות שמורות

לתוכו כברו

Proudly created with Wix.com