בחזרה לעתיד

לדיון -

האיש המודד את הזמן לפי אמות מידה כמותיות בלבד הוא, ביסודו של דבר, אישיות פסיבית; הוא בבחינת מקבל ולא נותן, יצור ולא יוצר. האב-טיפוס של איש כזה הוא העבד. אין העבד בעלים על זמנו – הוא משועבד לאדוניו. עצם התודעה של הזמן גרמא, היינו ידיעת איכותו של הרגע, זרה היא לו. איש זה חסר את ידיעת המושג שביצועה של משימה כלשהי תלוי בזמן וקשור בהבנת ה"עכשיו", לא לאחר זמן; קשור עם "היום" ולא למחר. אין איש כזה מבין עד הסוף את משמעותו של הכתוב "אם לא עכשיו – אימתי?", או של "אם שיחקה לך השעה על תחמיצנה".

הקריטריון העיקרי להבדלה בין האדם בן החורין לבין העבד הוא בתחום היחס שיש לכל אחד מהם כלפי הזמן והניסיון. חירות זהה עם תודעה של זמן יצירתי, רבגוני ועשיר. עבדות זהה עם תכונת הפסיביות וכפיפות לזרם זמן פורמלי וריק מתוכן. - הרב סולובייצ'יק, "קודש וחול" בספר "אדם ועולמו"

  • איזה דברים אתם עושים עם הזמן שלכם שמבטאים את החירות שלכם?

  • האם יש פעמים בחיים שלכם שאתם מרגישים כמו עבדים ביחס לזמן?

הרעיון שמאחורי

כשאנחנו מסתכלים בהלכות ובמנהגים של ליל הסדר אנחנו מוצאים שכל אחד קשור לתקופה אחרת בהיסטוריה. יש בליל הסדר מרכיב של מנהרת הזמן. אנחנו גם עבדים במצרים, גם נמצאים במדבר. אנחנו בסעודה של בני חורין בירושלים בזמן בית המקדש ואוכלים כמו הרומאים. כל היהודים בכל ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל שנלחמו לשמור את הפסח  שם איתנו. אנחנו אפילו חווים דברים מההיסטוריה שעוד לא קרתה – של ימי הגאולה העתידית – אנחנו חווים את כל היסטוריית עם ישראל בלילה אחד. הרעיון הזה נמצא בסדר כבר מההתחלה – אפילו לפני שהגענו לסיפור במגיד - אנחנו מכסים את המצות ומרימים את הכוס השניה ואומרים "והיא שעמדה" שעניינה היא  ההישרדות של עם ישראל בהיסטוריה. (ראו משחק למטה).

והיא שעמדה:

על לוח משחק מונחים כרטיסים. בכל אחד כתוב תאריך ומקום או דמות ועל המשתתפים לתאר את ליל הסדר שנערך באותו זמן. לדוגמא: '1980 בסיביר' – מי רצה לכלותנו? במה היינו משועבדים? מה החופש אליו התפללנו? מה אכלנו ומי היו המשתתפים?השאלות כתובות על לוח המשחק. אפשר לצרף קטעי הקראה מאותה תקופה וכמובן רצוי להוסיף ולכתוב גם מאורעות וסיפורים משפחתיים, כמו סבא אברהם 1939.

לוח משחק וכרטיסיות להדפסה בקובץ המצורף

כרטיסי ישיבה:

כרטיסי הישיבה עם תמונות מהילדות המוקדמת של המשתתפים ללא שמות!

כל אחד צריך לזהות את מקומו לפי התמונה מהעבר הרחוק (של המבוגרים) ועד לעבר "קצר" של הצעירים. אפשר לפתח דיון על הזמן שעבר, ומה שעברנו, מהפרטי ללאומי וכו'.

הכרטיס הוא מלבן ארוך מחולק לשלישים. במלבן האמצעי האיור והתמונה. מקפלים את המלבן לשלוש לפי החלוקה. במלבן התחתון מקפלים את הקצה כשני ס"מ ומדביקים למלבן העליון מאחור.

חבקי מפיות:

בקובץ המצורף ניתן לגזור שעונים שישמשו כחבקי מפיות. (סגירה עם אטב משרד מאחור). בגב החבק מסתתרת שאלה (בהמשך הקובץ) בהתאם לשעה המופיעה בשעון. 

ניתן כמובן להוסיף שאלות כיד הדמיון כהרחבה לסיפור ההגדה והבנת ציר הזמן.

"ציר הזמן":

ראנר מעוצב כציר הזמן. 

המשתתפים מקבלים פריטים קטנים (אצלנו הילדים הכינו מפלסטלינה) ומשלבים אותם על ציר הזמן.

בקובץ המצורף רעיונות לנקודות התייחסות על ציר הזמן

ניתן ליצור קשר בכתובת
tochokevaro@gmail.com
ושמחת בחגך

© 2015  כל הזכויות שמורות

לתוכו כברו

Proudly created with Wix.com