על הפיוט (מתוך אתר "פיוט")

פיוט לט"ו בשבט שחיבר ר' יוסף חיים (ה"בן איש חי"), גדול חכמי בבל בדורות האחרונים. הפיוט מצוי ברפרטואר של יהודי בבל ומרוקו. הוא נשען על הרעיון, שמקורו בספר תהלים, שהצומח כולו שר לה'. ואף יתרה מזאת, ההתחדשות של הטבע מולידה שיר חדש- מילים המסיימות כל בית. הפייטן משבח את האל מצד אחד בכינויים הקושרים אותו למרומים, כמו "שוכן ערבות", "רם... בשמי מעונים", "דר מעונה", ומצד שני מפרט את שבחו באמצעות הפירות שבשבעת המינים: גפן, זית, תמר תאנה ורמון ובאמצעות לשון הברכות השונות שהוא משבץ בשירו. הוא אף בוחר לחתום בראשי הבתים באקרוסטיכון "אברך יה חזק" ובכך מעצים את תחושת ההלל והברכה.  ט"ו בשבט, כמו כל ראש שנה, הוא גם יום של חשבון נפש, והמשורר שוזר בשיר את רעיון התשובה שתביא לגאולה ולקירוב בין הבנים והאבות.